ואז חשבתי על זה שבעצם אנחנו המבוגרים לא כל כך שונים מילדים. גם אנחנו, כדי לגדול נפשית, זקוקים לדברים שונים. חלקם יכולים להיות דומים במהות שלהם, למשל לכולנו (או לפחות לרובנו) יש צורך באהבה וצורך להיות משמעותיים עבור מישהו וצורך שיראו אותנו, אך הדברים שיגרמו לנו להרגיש כך משתנים מאדם לאדם. ואז חשבתי גם על איך זה להיות מטפלת. שבעצם זה לא כל כך שונה מלהיות אם במובן הזה. שכדי לעזור למטופלים שלי באמת, אני צריכה להיות מאוד גמישה, להתאים את עצמי בכל פעם למה שהמטופל הספציפי זקוק לו. לא להיצמד לאג׳נדות טיפוליות או לחשיבה כללית על מה נכון. ההיכרות המעמיקה עם כל מטופל, לדעת להקשיב לו באמת, ללמוד ממנו למה הוא זקוק כדי לגדול- אלו הם הדברים החשובים והמצמיחים באמת.