היא נזכרת שהחברה שלה אמרה לה ליצור קשר עין ולחייך- "ככה הם ידעו שאת מעוניינת".
היא מנסה להישיר אליו מבט. זה כל כך קשה ומביך עבורה, אבל היא מנסה.
מחייכת חצי חיוך ומיד מרגישה את האודם עולה בלחייה.

היא רואה שהוא מעוניין בה, היא רוצה שהוא יהיה מעוניין בה. היא כל כך כל כך רוצה! שייגש ויסחוף אותה ויהיה זה שיאפשר לה סופסוף את הקשר שהיא חולמת עליו כל כך הרבה שנים.
כמה אכזבות היא נחלה, איך תמיד מגיעים אליה האנשים הכל כך לא נכונים.. וגם הם, בקושי מגיעים.
למה לחברות שלה הכל הולך בקלות ורק אצלה זה לא קורה??
היא זוקפת גב. הפעם זה אחרת! הרי היא רואה איך הוא מסתכל עליה.

הוא נראה ביישן כזה, חמוד. הוא בטח לא כמו הבחורים הדוחים האלו שהיא פגשה, יש פה משהו אחר.
הנה, עוד רגע קט והכל ישתנה אצלה לטובה.
היא רואה שהוא יורד מכסא הבר, אוסף את המפתחות והארנק. עוד רגע הוא יבוא אליה… 
היא מרגישה את הלב שלה מתחיל לפעום, ההתרגשות והציפיה אוחזות בה. היא רואה אותו פוסע…
לכיוון דלת היציאה.

היא נצמדת לקיר. שיבלע אותה.

*******
אם את מזהה את עצמך בסיפור הזה, את לא לבד.
הרבה נשים צעירות (וגם גברים צעירים) נותרות לבד, מתאכזבות מתקוות שווא כל פעם מחדש, חוות תחושות כישלון. 
הן נוטות להשוות את עצמן לאחרות, מתמלאות אשמה ומחפשות מה לא בסדר אצלן, מה פגום בהן שהן לא מצליחות, בעוד אחרות זוכות לקשרים רומנטיים כל כך בקלות. תחושת הערך העצמי סופגת פגיעה קשה.

כשהן מגיעות אלי לטיפול, אנחנו נוגעות בחוויה בעומקים שונים שלה- אלו של הכאן ועכשיו, הכואבים והמיוסרים על המציאות שלא מתאפשרת, על האכזבות הרבות שלא מרפות, ובאלו העמוקים יותר, שחושפים מקומות פצועים, כואבים, לא מדוברים, לא מעובדים, שלא נקשרו מעולם לקושי הנחווה.
אנחנו מגלות שהמקומות הללו, שלעתים ננגעים בפעם הראשונה, מתבטאים במציאות החיצונית בצורה כואבת, מייצרים בלי לדעת ובלי להבין חוויה חוזרת ונשנית של בדידות, של דחיה, של אכזבה, של כישלון.
זה לא חייב להיות ככה. 
ככל שהמקומות הללו נגלים ואנחנו יכולות להיות אתם יחד, בהקשבה אמפטית ונוכחת, בחמלה ובהבנה, החלקים השונים של הנפש מתחברים ומתחיל תהליך עדין של ריפוי. הערך העצמי מתייצב, הביטחון עולה, הדפוסים לפתע משתנים ומתאפשר משהו חדש, במציאות הפנימית והחיצונית.

אני כאן לסייע,
בקליניקה בכרכור, בתל אביב ואונליין.

רוצה לקרוא על הצד שלו? הפוסט נמצא כאן